עתודה הומניסטית בתיכון:
החברה הישראלית פנימה והחוצה
יפעת מוהר
אמיתי ברוכי אונא
זהו קורס רב-תחומי מקיף ומעמיק המיועד לתלמידים ולתלמידות סקרנים, יצירתיים וביקורתיים, אוהבי קרוא וכתוב ושוחרי דעת ורוח.
נושאי לימוד מרכזיים: בקורס נעסוק בהתפתחות היחסים והמתחים בין קבוצות חברתיות ולאומיות המעצבים את חיינו כחברה בישראל ובהשתקפותם בתרבות הישראלית. מוקד אחד של הקורס יהיה המתחים הבין-עדתיים בחברה הישראלית (״השד העדתי״), והמוקד השני יהיה הסכסוך הישראלי פלסטיני.
דרכי הוראה ולמידה: קריאה וניתוח מעמיק של מקורות ומאמרים היסטוריים ומגוון טקסטים ספרותיים, למידה עצמאית ביחידים ובקבוצות, הוראת עמיתים, הרצאות אורח, סיורים ועוד. יהיה דגש על עצמאות ויצירתיות של הלומדים והלומדות, ותינתן הזדמנות ליוזמות לימודיות שיעלו מהכיתה.
הערה: הקבלה לקורס מותנית בהמלצת מורים מקצועיים או מחנכים.
דרכי הערכה:
- הערכה שוטפת על ההשתתפות הפעילה של התלמידים והתלמידות במהלך הקורס.
- הערכה על תוצרי למידה מגוונים כגון: הנחיית שיעור או סיור על ידי תלמידות ותלמידים, כתיבת ניתוח עצמאי של מקורות וטקסטים היסטוריים וספרותיים, עבודה יצירתית בעקבות לימוד עיוני (כתיבה יוצרת, צילום, ציור וכו׳).
תרבות ישראלית - בין מסורת למדינה, בין אתניות לקונפליקט
נחם בייטנר
מטרת הקורס היא להציג כיצד התרבות הישראלית-העברית על ענפיה השונים עיצבה, וממשיכה לעצב, את הזהות היהודית והישראלית, מהשנים שלפני קום המדינה ועד ימינו. התרבות מכילה בתוכה את המסורת, הזיקות ההסטוריות, הפרשנות האמנותית ואפילו את פניו השונים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. יש לה נגיעה באמנות ה”גבוהה”, אך היא גם נחשבת לא פעם כבידור או כנושא לעימות. בקורס נבחן נושאי חתך מרכזיים של החברה הישראלית דרך יצירות ספרות, אמנות, מחול וקולנוע. הקורס מיועד למי שמעריך אמנות ותרבות, קריאת טקסטים וארכיון.
נושאי לימוד מרכזיים: קיבוץ, שואה, מגדר, זמר עברי, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אשכנזים-מזרחים
דרכי הוראה ולמידה: קריאה ממפגש למפגש, השתתפות פעילה(!), כתיבה ביקורתית, עבודה כתובה בינתחומית.
דרכי הערכה: קריאה לקראת השיעורים והשתתפות פעילה, הכנת דיבייט, כתיבה ביקורתית, עבודה כתובה בינתחומית.
לפרוץ את התבנית: פמיניזם, תרבות ושינוי חברתי
אדוה גואז בר נחום
מה זה פמיניזם, איך הוא התפתח בעולם ובישראל ואילו שאלות הוא מציף בחברה שבה אנחנו חיים וחיות? בקורס נלמד להרכיב את המשקפיים המגדריות ולהבין כיצד מבנה החברה הנוכחי משפיע על כולנו, כלל המגדרים הקיימים. דרך מפגשים, סיורים, הרצאות, דיונים וקריאת טקסטים נפתח צוהר לעולם של חשיבה ביקורתית ועשייה חברתית. בואו כולן.ם, זו שותפות!
נושאי לימוד מרכזיים: תולדות המחשבה והמאבק הפמיניסטי בעולם ובישראל, הבניות חברתיות-תרבותיות ממגדרות, הצטלבויות עם תחומים חברתיים-תרבותיים שונים כגון מגדר ושפה ומגדר בספרות ובקולנוע, היכרות עם סוכני וסוכנות שינוי הפועלות לקידום שוויון מגדרי.
דרכי הוראה ולמידה: לימוד משותף בכיתה הכולל קריאה ודיון פעיל, סיורים, הרצאות ומפגשים עם מומחיות תוכן וסוכני שינוי בחברה בתחומים שונים.
דרכי הערכה: נוכחות במפגשים, השתתפות פעילה, קריאת טקסטים והגשת רפלקציות.
הופכים את השחור לגוונים
עדן שוורץ
רובנו מכירים את האוכלוסייה החרדית דרך בני משפחה רחוקים או דרך כתבות צעקניות בכלי התקשורת, כך שהדימוי שנוצר הוא שלילי ומנותק. המטרה של הקורס היא להעמיק את הידע, ובכך לצמצם את המרחק בינינו לבין ציבור שנוכחותו וחשיבותו בחברה הישראלית הולכים וגדלים. הקורס מיועד לכל מי שמעוניין ליצור קשר בלתי אמצעי עם חרדים, ולהכיר מעט יותר את אורח החיים, התרבות, הערכים והעולם המחשבתי של האוכלוסייה הזו.
נושאי לימוד מרכזיים: התפתחות החברה החרדית, זרמים מרכזיים בתוך היהדות החרדית, היום-יום החרדי, השתלבות החרדים בשוק העבודה, זוגיות ומשפחה בעולם החרדי, נשים בעולם החרדי, סוגיית הגיוס לצה”ל וכו’.
דרכי הוראה ולמידה: בכל מפגש נעמיק בנושא מסויים, ונחקור אותו באמצעות לימוד משותף בכיתה, במפגש עם חרדים וחוקרי החברה החרדית הנוגעים בנושא, ובהליכה בשכונות החרדיות. במהלך הקורס נקיים גם ארוחות שבת אצל משפחות חרדיות בקבוצות קטנות.
דרכי הערכה: הגשת רפלקציות לאורך המפגש ומפגש אישי עם אדם חרדי. המפגש יתקיים פעמיים ולאחר מכן יעובד לחיבור מסכם.
מלחמה ושלום
ארז הקר
הקורס יעסוק בתוצאות מלחמת ששת הימים ובהשפעתן על החברה הישראלית ועל הסכסוך הישראלי ערבי. נתמקד בניסיונות לפתור את הסכסוך, תוך בחינה מעמיקה של המשאים ומתנים לשלום שהתקיימו בין הצדדים (חלקם שהסתיימו בהצלחה וחלקם בכישלון).
הקורס מתאים לתלמידים ותלמידות בעלי אהבה להיסטוריה ולפוליטיקה ישראלית.
נושאי לימוד מרכזיים: תוצאות מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, הסכם השלום עם מצרים, שיחות עם הפלסטינים (ועידת מדריד, הסכמי אוסלו, ועידת קמפ דייוד), האינתיפאדות ואירועי השבעה באוקטובר, ניתוח אקטואלי של הסכסוך הישראלי פלסטיני על רקע המלחמה.
דרכי הוראה ולמידה: צפייה משותפת במספר סדרות תעודה שעוסקות בנושאים, סיורים בנקודות חיכוך בעלות משמעות בסכסוך, מפגשים עם מומחים ואנשי ציבור בעבר ובהווה שהיו מעורבים באירועים.
דרכי הערכה: כתיבת ניירות עמדה אישיים ומבוססים ביחס לסכסוך הישראלי פלסטיני (התייחסות לפתרון, ניהול או היעדר פתרון).
"סיפורים מהחצר האחורית"
תיאודור אריאל עמר
מתי לאחרונה שוחחת עם הומלס? מה אתה יודע על זנות נוער? מה קורה החל מרגע הורדת המים בניאגרה? מיהם האפרו- בדואים ברהט? כיצד ייתכן שישנם אזרחי מדינה החיים בכפרים שאינם מוכרים?הצטרפו לקורס הבוחן סוגיות סמויות מהעין אך גלויות במרחב, בואו לפגוש א.נשים שלא בהכרח (או בהכרח לא) פגשתם במהלך 12 שנות בית הספר ולשמוע ממקור ראשון אודותם.
נושאי לימוד מרכזיים: סוגיות בזכויות אדם הכוללות בין היתר את הזכות לקורת גג, הזכות לבריאות ולרווחה נפשית ופיזית והזכות לשיוויון.
דרכי הוראה ולמידה: מפגשים עם מושאי הסוגיות, דיונים פתוחים, סיורים לימודיים- רהט, דרום ת”א, ביוב ירושלים.
דרכי הערכה: הגשת רפלקציות וניירות ביקורת.
הביאו את היום! או -איך הופכים רעיון לשינוי לפעולה בשטח?
מיה בן דור
מה מניע אדם לפעול לשינוי המציאות? מהן הדרכים לעשות זאת? אילו מאבקים נשאו פרי ואילו נכשלו? ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך על ההיסטוריה ועל החברה הישראלית? ומה נוכל ללמוד מכך על עצמנו ועל היכולת שלנו לשנות מציאות? על כל אלו ועוד נדון בקורס.
נושאי לימוד מרכזיים: מהו אקטיביזם? ההיסטוריה של האקטיביזם בעולם ובארץ. סוגים שונים של אקטיביזם, מפגש עם דמויות מרכזיות שהובילו מאבקים בעשורים האחרונים.
דרכי הוראה ולמידה: קריאת טקסטים, צפייה בסרטים תיעודיים, סיורים ומפגשים עם אקטיביסטים ואקטיביסטיות בתחומים השונים. בנוסף, מתוכננים מפגשים שיצטלבו עם קורסים אחרים ב”כאן ועכשיו” בעלי נושאים משיקים.
דרכי הערכה:נוכחות פעילה, הגשת רפלקציות, פרויקט מסכם ובו הצעה לפעולה.
תצוגת תכלית - מוזיאונים ותערוכות בישראל
תמר רוזנפלד כהן
במהלך הקורס נסייר במוזיאונים ובתערוכות מסוגים שונים ברחבי הארץ כדי לפגוש היבטים שונים בחברה הישראלית דרך חפצי מקור, יצירות אמנות ומוצגים. נעסוק בהיבטים תרבותיים ואמנותיים בישראל, בפעולות שימור וייצוג של חפצים, זהויות ונרטיבים, תהליכי יצירה, זיכרון ותיעוד. הקורס מתאים למי שמתעניין.ת בהיסטוריה, אמנות, סוציולוגיה ותרבות, מי שיהנו לסייר במוזיאונים, להתבונן בחפצים ויצירות ולנתח אותם, לדון בהם מנקודות מבט שונות ולהתנסות בתהליכי יצירה מגוונים.
נושאי לימוד מרכזיים: תרבות ואמנות בחברה הישראלית; תיעוד, זיכרון וייצוג של זהויות, אירועים ונרטיבים בישראל; מוזיאונים ואוספים בישראל.
דרכי הוראה ולמידה: בקורס יתקיימו מספר סיורים והדרכות במוזיאונים ומוסדות שונים ברחבי הארץ, יהיו התנסויות יצירתיות וסדנאות לצד פיתוח מיומנויות חשיבה ביקורתית וניתוח חזותי.
דרכי הערכה: תרגילים יצירתיים, תכנון סיור/קטלוג.
להיות ישראלי
דלית דננברג
בקורס ‘להיות ישראלי’ ננסה ללכת בעקבות מרכיבי פסיפס הזהות הישראלית. בדרכים מגוונות ויצירתיות באמצעות קריאה צמודה בטקסטים ובהם אוטוביוגרפיות, ממוארים, נאומים, הספדים, שירים ופזמונים, התבוננות קרובה בעולם האמנות והקולנוע הישראלי והאזנה לצליל הקול הישראלי, נעמיק בהבנת הזהות הישראלית בתקופות שונות. נשאף לגעת בישראליות בדרכים נוספות , בהן בישול, יצירה וסיורים באתרים ומוזיאונים המהווים מרחבים של זהות ישראלית. נפגוש אנשי מופת ישראלים ונאזין לסיפוריהם. הקורס מתאים לתלמידים סקרנים המוכנים להעז ולהעמיק בתכני זהות ישראלית, לקרוא ליצור ולכתוב ‘ישראליות’.
קורס ‘כייפי’, מעניין, חווייתי ומעשיר. הכרת ‘הישראליות’ ככלי גם בהכרה נוספת ואחרת של ה’אני’.
נושאי לימוד מרכזיים: להיות ישראלי, ישראליות בגוף ראשון קריאה באוטוביוגרפיות (דוגמת זו של יוסף בן מתתיהו, איתמר בן אב”י, שאול פרידלנדר, אניטה שפירא וכמו של מנהיגים בהם בנימין זאב הרצל, דודו בן גוריון, רחל ינאית בן צבי, גולדה מאיר). כמן כן נדרש לנאומי מפתח ביצירת הקנון הישראלי. הקולנוע הישראלי, הפזמון הישראלי, הבישול הישראלי. שמירת תולדות העם – הספריה הלאומית והארכיון הציוני. מפגשים בגוף ראשון עם אנשי מופת.
דרכי הוראה ולמידה: קריאה צמודה ומעמיקה, כתיבה, אצירת תערוכה, הרצאות ופעילויות תלמידים , ביקורים באתרים היסטוריים ומוזיאונים, מפגשים וראיונות בגוף ראשון, דיונים ושיתוף בתוצרי כתיבה.
דרכי הערכה: השתתפות, הגשת מטלת כתיבה, פרזנטציה, אחריות להכנת פעילות יצירתית לקבוצה, אצירת תערוכה קבוצתית.