הספר בוחן את המסגרת המוסדית בה פעל כסף כסוכן כלכלי באימפריה הרומית בתקופת הקיסרות, משלהי המאה ה-1 לפנה”ס ועד למחצית המאה ה-3 לפה”נ, תוך הדגשת מורכבותו המערכתית. הניתוחים בספר מתמקדים במשפט הרומי הקלאסי כפי שמשתקף בכתביהם של משפטנים רומאים מהמאה השנייה ותחילת המאה השלישית לספירה. אל המקורות המשפטיים הרומיים נלווים מקורות תיעודיים (קרי, כתובות ופפירוסים), המספקים עדויות עצמאיות לפרקטיקה בפועל, וכן מקורות משפטיים עבריים בני התקופה. הספר מקדם טענות קיינסיאניות בנוגע לאופיו האנדוגני של כסף ומאמץ גישות שפותחו במסגרת ‘הכלכלה המוסדית החדשה’, בעוד תרומתו העיקרית היא בהצעת גישה מוכוונת ‘מורכבות’ להבנת המסגרת המושגית שהכתיבה את השימוש בכסף בעסקאות פרטיות בקיסרות הרומית.