ספר שירה שנכתב כהמשך ישיר לספרי ‘אתר פנוי’. הוא רווי תחושות שנבעו מתוך ונגעו בתהליכים פסיכואנליטיים בהם הייתי שרוי, ומרובד בתחושות לא מוכרות לי סביב מות אימי, ובשיחות איתה, בהעדרה. הדס גלעד, העורכת כתבה: “בלב השירים נמצא געגוע כמַהוּת, כישות העומדת בפני עצמה. שביל החלב שופע מן האם האוהבת לשפתי הבת, אדיפוס וקפקא זוכים להורות אחרת…האחדות נחשפת בפניה הרבים ופנים רבים מתכנסים אל האחד.”

זיכרון מתקופת בית הספר שהשפיע על היצירה שלי:

“שיעור אנגלית, 1976. המורה מחזירה לי את החיבור שכתבתי ואחרי ההערות והציון כותבת לי: ‘I look forward to finding your name in the literary journals’”.