ספר שירה שנכתב ברובו לחוף הים של דרום תל-אביב נוכח שוברי-הגלים. משברי האהבה שבו מטרימים את השכול ב ‘שאמות. שאינני יודע מתי. שאינני זוכר.’ הוא נפתח בשער ‘בראשית, הגוף’ ומסתיים בשער הידיעה ש ‘לשם אוכל לשוב’. בתווך בין השעריים ניצב שער ‘שפתי תפילה’.

זיכרון מתקופת בית הספר שהשפיע על היצירה שלי:

“שיעור אנגלית, 1976. המורה מחזירה לי את החיבור שכתבתי ואחרי ההערות והציון כותבת לי: ‘I look forward to finding your name in the literary journals’”.