ספר שירה שנכתב לאורך שנים רבות. עיקרו בכך שמאחר ו”לית אתר פנוי מניה”, בכל מקום כדאי שנשיל נעלינו ונפסע בזהירות, ביראה, בכוונה ובתשוקה. אם נדע להקדיש ולהתקדש – אין מקום שאי-אפשר שיהיה בו קודש. נעה שקרג’י, העורכת כתבה: “שירי אתר פנוי שייכים למקרים הנדירים בהם הרווחים בין המילים והשורות לא נופלים במשמעותם מאלו של המילים.”

זיכרון מתקופת בית הספר שהשפיע על היצירה שלי:

“שיעור אנגלית, 1976. המורה מחזירה לי את החיבור שכתבתי ואחרי ההערות והציון כותבת לי: ‘I look forward to finding your name in the literary journals’”.