ישראל, כמו יוון, מקדשת את חורבותיה, ובעזרתן מעצבת “ארץ־ישראל” מדומיינת, מטוהרת מכל דבר שאינו יהודי. “ארכיאולוגיה, אומה וגזע” הוא דיאלוג בין שני ארכיאולוגים, ישראלי ויווני, המציעים לכונן ארכיאולוגיה משחררת, המאששת את האמונה ביכולתם של אנשים וקהילות לפרש את עברם ולפעול
לשינוי חייהם כך שהחורבות לא יהיו עוד עיקר תפארתה ובושתה של ארצם.