עתודה הומניסטית בתיכון:
החברה הישראלית פנימה והחוצה
יפעת מוהר
אמיתי ברוכי אונא
זהו קורס רב-תחומי מקיף ומעמיק המיועד לתלמידים ולתלמידות סקרנים, יצירתיים וביקורתיים, אוהבי קרוא וכתוב ושוחרי דעת ורוח.
נושאי לימוד מרכזיים: בקורס נעסוק בהתפתחות היחסים והמתחים בין קבוצות חברתיות ולאומיות המעצבים את חיינו כחברה בישראל ובהשתקפותם בתרבות הישראלית. מוקד אחד של הקורס יהיה המתחים הבין-עדתיים בחברה הישראלית (״השד העדתי״), והמוקד השני יהיה הסכסוך הישראלי פלסטיני.
דרכי הוראה ולמידה: קריאה וניתוח מעמיק של מקורות ומאמרים היסטוריים ומגוון טקסטים ספרותיים, למידה עצמאית ביחידים ובקבוצות, הוראת עמיתים, הרצאות אורח, סיורים ועוד. יהיה דגש על עצמאות ויצירתיות של הלומדים והלומדות, ותינתן הזדמנות ליוזמות לימודיות שיעלו מהכיתה.
הערה: הקבלה לקורס מותנית בהמלצת מורים מקצועיים או מחנכים.
דרכי הערכה:
- הערכה שוטפת על ההשתתפות הפעילה של התלמידים והתלמידות במהלך הקורס.
- הערכה על תוצרי למידה מגוונים כגון: הנחיית שיעור או סיור על ידי תלמידות ותלמידים, כתיבת ניתוח עצמאי של מקורות וטקסטים היסטוריים וספרותיים, עבודה יצירתית בעקבות לימוד עיוני (כתיבה יוצרת, צילום, ציור וכו׳).
תרבות ישראלית - בין מסורת למדינה, בין אתניות לקונפליקט
נחם בייטנר
מטרת הקורס היא להציג כיצד התרבות הישראלית-העברית על ענפיה השונים עיצבה, וממשיכה לעצב, את הזהות היהודית והישראלית, מהשנים שלפני קום המדינה ועד ימינו. התרבות מכילה בתוכה את המסורת, הזיקות ההסטוריות, הפרשנות האמנותית ואפילו את פניו השונים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. יש לה נגיעה באמנות ה”גבוהה”, אך היא גם נחשבת לא פעם כבידור או כנושא לעימות. בקורס נבחן נושאי חתך מרכזיים של החברה הישראלית דרך יצירות ספרות, אמנות, מחול וקולנוע. הקורס מיועד למי שמעריך אמנות ותרבות, קריאת טקסטים וארכיון.
נושאי לימוד מרכזיים: קיבוץ, שואה, מגדר, זמר עברי, המרחב הציבורי, אשכנזים-מזרחים
דרכי הוראה ולמידה: הרצאות, קריאה ודיון בכיתה, סיורים.
דרכי הערכה: השתתפות פעילה בכל המפגשים והסיורים, כתיבת משובים על הפעילויות ומשימת סיכום המוצאת את הקשר ביניהן.
לפרוץ את התבנית: פמיניזם, תרבות ושינוי חברתי
אדוה גואז בר נחום
מה זה פמיניזם, איך הוא התפתח בעולם ובישראל ואילו שאלות הוא מציף בחברה שבה אנחנו חיים וחיות? בקורס נלמד להרכיב את המשקפיים המגדריות ולהבין כיצד מבנה החברה הנוכחי משפיע על כולנו, כלל המגדרים הקיימים. דרך מפגשים, סיורים, הרצאות, דיונים וקריאת טקסטים נפתח צוהר לעולם של חשיבה ביקורתית ועשייה חברתית. בואו כולן.ם, זו שותפות!
נושאי לימוד מרכזיים: תולדות המחשבה והמאבק הפמיניסטי בעולם ובישראל, הבניות חברתיות-תרבותיות ממגדרות, הצטלבויות עם תחומים חברתיים-תרבותיים שונים כגון מגדר ושפה ומגדר בספרות ובקולנוע, היכרות עם סוכני וסוכנות שינוי הפועלות לקידום שוויון מגדרי.
דרכי הוראה ולמידה: לימוד משותף בכיתה הכולל קריאה ודיון פעיל, סיורים, הרצאות ומפגשים עם מומחיות תוכן וסוכני שינוי בחברה בתחומים שונים.
דרכי הערכה: נוכחות במפגשים, השתתפות פעילה, קריאת טקסטים והגשת רפלקציות.
ספורט וחברה בישראל
עתי עמירם
אבנר שורק
הספורט נתפס לעיתים כתחום בידורי או “קליל” ביחס לתחומי תרבות אחרים. אולם בפועל, עולם הספורט משקף תהליכים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים עמוקים — ולעיתים אף משפיע עליהם באופן ישיר. נבחן קשרים אלה בעיקר דרך סוגיות ונושאים שונים בחברה הישראלית בהיסטוריה ובהווה.
נושאי לימוד מרכזיים: זהות, פוליטיקה, מגדר, תקשורת, כסף, לאומיות, מרכז ופריפריה, ויחסים בין קבוצות שונות בחברה. דרך קבוצות, אירועים, אוהדים, ספורטאים ורגעים מכוננים בתרבות הישראלית, ננסה להבין מה הספורט מספר על ישראל — ועלינו כחברה.
דרכי הוראה ולמידה: לימוד משותף בכיתה הכולל קריאה של טקסטים ודיון פעיל, סיורים, הרצאות ומפגשים עם נשות ואנשי ספורט ואנשים שקשורים לספורט מתחומים אחרים.
דרכי הערכה: נוכחות במפגשים, השתתפות פעילה, קריאת טקסטים והגשת רפלקציות בסיום כל מפגש.
מלחמה ושלום
ארז הקר
הקורס יעסוק בתוצאות מלחמת ששת הימים ובהשפעתן על החברה הישראלית ועל הסכסוך הישראלי ערבי. נתמקד בניסיונות לפתור את הסכסוך, תוך בחינה מעמיקה של המשאים ומתנים לשלום שהתקיימו בין הצדדים (חלקם שהסתיימו בהצלחה וחלקם בכישלון).
הקורס מתאים לתלמידים ותלמידות בעלי אהבה להיסטוריה ולפוליטיקה ישראלית.
נושאי לימוד מרכזיים: תוצאות מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, הסכם השלום עם מצרים, שיחות עם הפלסטינים (ועידת מדריד, הסכמי אוסלו, ועידת קמפ דייוד), האינתיפאדות ואירועי השבעה באוקטובר, ניתוח אקטואלי של הסכסוך הישראלי פלסטיני על רקע המלחמה.
דרכי הוראה ולמידה: צפייה משותפת במספר סדרות תעודה שעוסקות בנושאים, סיורים בנקודות חיכוך בעלות משמעות בסכסוך, מפגשים עם מומחים ואנשי ציבור בעבר ובהווה שהיו מעורבים באירועים.
דרכי הערכה: כתיבת ניירות עמדה אישיים ומבוססים ביחס לסכסוך הישראלי פלסטיני (התייחסות לפתרון, ניהול או היעדר פתרון).
"סיפורים מהחצר האחורית"
תיאודור אריאל עמר
מתי לאחרונה שוחחת עם הומלס? מה אתה יודע על זנות נוער? מה קורה החל מרגע הורדת המים בניאגרה? מיהם האפרו- בדואים ברהט? כיצד ייתכן שישנם אזרחי מדינה החיים בכפרים שאינם מוכרים?הצטרפו לקורס הבוחן סוגיות סמויות מהעין אך גלויות במרחב, בואו לפגוש א.נשים שלא בהכרח (או בהכרח לא) פגשתם במהלך 12 שנות בית הספר ולשמוע ממקור ראשון אודותם.
נושאי לימוד מרכזיים: סוגיות בזכויות אדם הכוללות בין היתר את הזכות לקורת גג, הזכות לבריאות ולרווחה נפשית ופיזית והזכות לשיוויון.
דרכי הוראה ולמידה: מפגשים עם מושאי הסוגיות, דיונים פתוחים, סיורים לימודיים- רהט, דרום ת”א, ביוב ירושלים.
דרכי הערכה: הגשת רפלקציות וניירות ביקורת.
בעקבות פסקי הדין ששינו את פני החברה בישראל
אביגיל זעפרני יפתח
איך פסק דין אחד יכול לשנות את החברה כולה? האם בית המשפט רק משקף את המציאות, או גם מעצב אותה? בקורס חווייתי ואקטואלי זה נצא למסע בעקבות פסקי דין שעוררו סערות חברתיות וציבוריות, שינו חוקים, פרצו גבולות והשפיעו על החיים של כולנו. דרך סיפורים אנושיים, דיונים סוערים, מפגשים עם דמויות מעולם המשפט והחברה, וסיורים במוקדים רלוונטיים, נבחן שאלות של שוויון, חופש ביטוי, זכויות אדם ומיעוטים, דת ומדינה וזהות ישראלית. הקורס עוסק בסוגיות ציבוריות וחברתיות שנויות במחלוקת ומעודד חשיבה ביקורתית, הקשבה לעמדות שונות ובחינה של שאלות מורכבות שאין עליהן תשובה אחת.
נושאי לימוד מרכזיים: הקורס יעסוק, בין היתר, בסוגיות של חופש הביטוי וגבולותיו בעקבות “קול העם”; שוויון מגדרי בעקבות “אליס מילר”; זכויות להט”ב ומשפחה בעקבות “דנילוביץ”; זכויות אדם וביטחון בעקבות פסיקת בג”ץ בנושא עינויים; דת ומדינה ושאלת השוויון בנטל סביב סוגיית גיוס בני הישיבות; שאלות של אפליה קרקעות ואזרחות בעקבות “קעדאן”; וכן במחלוקות הציבוריות סביב “המהפכה החוקתית” ומקומו של בג”ץ בדמוקרטיה הישראלית.
דרכי הוראה ולמידה: מפגשים עם שופטות ושופטים, עורכות ועורכי דין, עותרות ועותרים ואנשים שהושפעו מפסקי הדין. נקיים דיונים ודיבייטים וסימולציות של דיונים משפטיים. נבחן וננתח אירועים אקטואליים, נצפה בקטעי סרטים והצגות, וכן נצא לסיורים וביקורים במוקדים רלוונטיים.
דרכי הערכה: נוכחות והשתתפות פעילה, רפלקציות אישיות לאורך הקורס, ודיונים קבוצתיים.
תצוגת תכלית - מוזיאונים ותערוכות בישראל
תמר רוזנפלד כהן
במהלך הקורס נסייר במוזיאונים ובתערוכות מסוגים שונים ברחבי הארץ כדי לפגוש היבטים שונים בחברה הישראלית דרך חפצי מקור, יצירות אמנות ומוצגים. נעסוק בהיבטים תרבותיים ואמנותיים בישראל, בפעולות שימור וייצוג של חפצים, זהויות ונרטיבים, תהליכי יצירה, זיכרון ותיעוד. הקורס מתאים למי שמתעניין.ת בהיסטוריה, אמנות, סוציולוגיה ותרבות, מי שיהנו לסייר במוזיאונים, להתבונן בחפצים ויצירות ולנתח אותם, לדון בהם מנקודות מבט שונות ולהתנסות בתהליכי יצירה מגוונים.
נושאי לימוד מרכזיים: תרבות ואמנות בחברה הישראלית; תיעוד, זיכרון וייצוג של זהויות, אירועים ונרטיבים בישראל; מוזיאונים ואוספים בישראל.
דרכי הוראה ולמידה: בקורס יתקיימו מספר סיורים והדרכות במוזיאונים ומוסדות שונים ברחבי הארץ, יהיו התנסויות יצירתיות וסדנאות לצד פיתוח מיומנויות חשיבה ביקורתית וניתוח חזותי.
דרכי הערכה: תרגילים יצירתיים, תכנון סיור/קטלוג.
בין שמים וארץ – דתות במרחב הישראלי
אבינועם יובל נאה
העולם הדתי מקיף אותנו, ובמובנים רבים מעצב את המציאות החברתית ואפילו הפוליטית שלנו. דתות עומדות במוקד של רבים מהסכסוכים הפנימיים והחיצוניים שאנחנו חיים. אבל כמה אנחנו מכירים תפיסות עולם דתיות ומאמינים בני קהילות שונות שחיים סביבנו? הקורס יציע מפגש ישיר עם דתות בישראל, ובירושלים בפרט. נלמד על התפתחות הדתות ועל היחסים ביניהן; נקרא מתוך כתבי הקודש ונחשוב על רעיונות היסוד שלהם; נבקר במקומות קדושים, ונבין את הדינמיקות החברתיות סביבם; ונפגוש אנשי דת, מאמינים, ופעילים חברתיים בני דתות שונות. הקורס מתאים לתלמידים ששואפים להבין לעומק רעיונות, טקסטים, ולפרוץ גדרות של מפגש והיכרות.
נושאי לימוד מרכזיים: מושגי יסוד בהבנת דתות; קריאה במקרא, הברית החדשה, חז”ל והקוראן; עלייה לרגל, מקומות קדושים, וסכסוכי קדושה; קהילות דתיות בישראל; דת וחברה.
דרכי הוראה ולמידה: קריאה צמודה ומעמיקה, סיורים מקומות קדושים בירושלים ובארץ, מפגשים עם אנשי דת ומאמינים, ביקורים במוזיאונים.
דרכי הערכה: השתתפות, הגשות של משימות רפלקציה בסוף כל מפגש, כתיבת חיבור קצר.
ציונות שלנו
נדב חרובי
הקורס מיועד למי שמבקשים להעמיק בחזון הציוני, להתחקות אחר מקורותיו בפרויקט המסעיר של המודרנה ולהבין כיצד הגענו עד הלום. זהו בית מדרש מאתגר כי אין דרך להבין את הציונות בלי לקרוא את מה שקראו וכתבו מי שהובילו אותה, ולכן נשלב קריאה פילוסופית והיסטורית ביצירות המופת של החילוניות והציונות עם מפגש מתמיד עם ההווה. זוהי הזדמנות לברר לעצמכם את לא רק מהו החזון הציוני הרלוונטי עבורכם אלא גם להרהר על שאלות של אחריות, מנהיגות ומשמעות לקראת הבחירות שלכם בדרך לשירות הצבאי ולחיי האזרחות.
נושאי לימוד מרכזיים: האדם המודרני והזהות החילונית; ההגות המודרנית שעיצבה את הציונות: שפינוזה, הגל, ניטשה; ההוגים הגדולים של הציונות: פינסקר, הרצל, אחד העם, ברדיצ’בסקי, ברנר, ז’בוטינסקי, בן-גוריון; הציונות והשאלה הערבית; “דע מה להשיב א'”, התגובות הדתיות לציונות: ריינס, הרב קוק, חרדים; “דע מה להשיב ב'” – תגובות הנגד למודרנה וביקורת הנאורות: רוסו, מרקס, מקינטייר ועוד.
דרכי הוראה ולמידה: מפגשים עם דמויות מפתח במאבק על הציונות החילונית בהווה; למידה בית מדרשית במרחב הציבורי; מפגש עם חוקרים מומחים וסיורים באתרים רלוונטיים לשאלת הזהות הציונית כולל הגעה לנקודות החיכוך האקטואליות באותו שבוע.
דרכי הערכה: נוכחות פעילה, תרגילים שוטפים, כתיבת הנקודות לחזון שלכם.
7 באוקטובר
דפנה גלילי
בשבעה באוקטובר 2023 התרחשה מתקפת הטרור הרחבה ביותר שידעה מדינת ישראל. את המתקפה תכננו וביצעו ארגון חמאס וארגוני טרור נוספים מרצועת עזה והיא כוונה כנגד יעדים אזרחיים וצבאיים בישראל. השבעה באוקטובר היה האסון האזרחי הכבד ביותר בתולדות המדינה. קרוב ל1200 איש, אישה וילד נרצחו ו251 נחטפו לרצועת עזה. הקורס יעסוק בסיבות שהביאו למתקפת הפתע, בשלושת ימי המתקפה, ובהשלכותיה.
נושאי לימוד מרכזיים: חטופים, מלחמה, מחאה, אקטיביזם והתארגנות ציבורית, חקר המחדל, טראומה, יצירה בעקבות הטראומה, שיקום, הנצחה, תושבי עזה, ועוד.
דרכי הוראה ולמידה: מפגשים, סיורים, הרצאות, צפייה בסרטים והכרות עם מקורות רלוונטיים.
דרכי הערכה: הגשת רפלקציה בעקבות מפגש וסיור, הגשת עבודה קצרה באחד הנושאים שיידונו בקורס.